פרי ירוחם השכרת רכב בע"מ נ' וולק ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב בבעלות המדינה הנתבעת 2, נהוג בידי החייל וולק אלכסנדר.

על פי כתב התביעה התאונה אירעה ביום 4/6/08 עת עמד רכב התובעת בשוליים הימניים של הדרך ליד מושב גאולה, סטתה לפתע המשאית נהוגה בידי הנתבע 1 ופגעה ברכב התובעת.

הנתבעים מכחישים את אחריותם לתאונה בכתב הגנה שהגישו טוענים הם כי שיירת רכבים צבאיים יצאה למשימה , ונסעה אחד אחרי השני, הגיעו למחסום רכבת, ואז עצרו בהוראת קציני הבטיחות, והמתינו להוראות. נוצר עומס ופקק רכבים סמוך לפני מחסום הרכבת , ואז נהג מטעם התובעת החל עוקף את כל הרכבים מצד ימין שלהם תוך שהוא עולה על השוליים הימניים שלצידי הכביש. בשלב מסוים ובגלל חוסר מקום מימין לרכב הצבאי,וגם בגלל הוראת השוטרים לנהג מטעם התובעת, נעמד רכב התובעת על השוליים ועל הכביש בצמוד לגלגל הרכב הצבאי . הרכב הצבאי לא יכול היה להבחין ברכב התובעת , ומשניתנה ההוראה להתקדם, התקדם הרכב הצבאי ופגע ברכב האזרחי .

יחד עם כתב ההגנה שלחו הנתבעים הודעה לצד ג' אל מר אייל טור שלום, הוא נהג הרכב הפרטי של התובעת, בטענה כי הוא האחראי לאירוע התאונה .

לטעמי לא היה כל מקום למשלוח הודעה לצד ג' במקרה זה. משלוח הודעה לצד ג' על פי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי שמור לנתבע הטוען כי אדם שלישי חייב להשתתף יחד עימו בתשלום לתובע או לשפותו על סכומים מנימוקים שהוא טוען להם, בתביעה של התובע.

כאן הצד השלישי הוא מי שנהג ברכב התובעת. כל חלק באחריות מצד נהג התובעת לאירוע התאונה ,ייגרע באופן יחסי מהסכום שיפסק לתובעת. התנהגותו של נהג התובעת מחייבת אותה , רשלנותו או חלקו ברשלנות שהביאה לגרימת התאונה , מתבטאת בהפחתה מהסכום שיפסק לטובתה, ואין מצב משפטי על פיו מצד אחד הנתבעים יחויבו לשלם לתובעת פיצויים, ומאידך יהיו זכאים להשתתפות או לשיפוי מצד הצד השלישי .

לפיכך ההליך של הודעה לצד ג' הוא למעשה הליך מיותר , ואני מורה כבר בשלב זה על מחיקת ההודעה לצד ג'.

האחריות לתאונה .

מטעם התובעת העיד נהג הרכב שלה מר אייל טור שלום , וכך הוא מעיד

" ביום התאונה הגעתי כמו בכל יום ברכב שלי משבילי שדות קיבוץ ברנר, לקראת סיום השביל הוא כורכר, המתנתי בשיירה של משאיות צבאיות , נעמדתי בסוף השיירה בהתחלה, שראיתי שהן לא זזות, ואין סיבה לכך התחלתי בעקיפה על גבי השביל של השיירה. עקפתי מה שהוא בערך 7-8 משאיות בהערכה גסה, עד שהגעתי למקום שבהמשך שלו לא יכולתי להמשיך לעקוף ונעמדתי בצד השביל, זה היה קצת לפני המשאית הנמצאת בתמונה , וחיכיתי ברכב. אחרי מספר דקות , מעריך 2-3 קדות בעמידה ברכב, השיירה המשיכה בתנועה , שלפתע משאית נכנסה לי ברכב בצד השמאל החל מהגלגל השמאלי אחורי עד לנהג "

העד מסביר את טענתו שלא היתה סיבה לעצירת המשאיות, בכך שהוא נוסע שם מספר שנים, וכי הוא לא ראה אור אדום במחסום הרכבת וגם לא שמע צפצוף ומכאן הסיק שלא היתה סיבה לעצירת המשאיות. אך כאשר ראה שהמשאיות עומדות עם מנוע מדומם, הבין שמדובר בתרגיל .

למעשה אין חשיבות לשאלה מדוע המשאיות עמדו, היתה או אל היתה סיבה לעצירתן, יש לבחון את התנהגות עד התביעה והנתבע מספר 1 לאור הכללים וההוראות אשר בתקנות התעבורה, ולאור התנהגות סבירה מאדם נורמאלי בנסיבות.

לאחר שהוצגה לעד תמונה של המשאית כאשר מתחתיה נראה פס לבן ומשני צדדיו שטח אספלט, הוא חזר בו מן הטענה כי הוא עמד על השוליים בנימוק שלא זכר .הוא גם שלל כי יצר קשר עין עם נהג המשאית, או שהזהיר אותו והעמיד אותו על העובדה כי הוא נמצא היכן שנמצא

לשאלות בית המשפט מאשר עד התביעה כי במקום מדובר על כביש דו סטרי מאד צר , וכי למעשה ניתן להבין כי כאשר משאית עומדת בנתיבה היא תופסת את כל הנתיב.

הוא גם מעיד כי נסע על השוליים, עד שאלה נגמרו לו, והיה נאלץ לעצור כי לא יכול להתקדם בגלל צרות המקום .

לשאלת בית המשפט הוא עונה , כי בזמן המכה שקיבל חלקו של הרכב היה על השוליים, וחלקו על הכביש( ראה תשובה בעמוד 3 פרוטוקול יום 4/1/10 ) .

אם נוסיף את הטענה של עד התביעה כי הוא עבר מצד ימין 7-8 משאיות, כשהוא נוסע על השוליים, ובזמן שנפגע הרכב שלו היה חצי על השוליים וחצי על הכביש, משמע שבמקום התאונה הוא הסיט את רכבו שמאלה, כך שהגלגלים השמאליים שלו כבר עלו על הכביש.

זאת ניתן גם לראות בתמונה שצורפה ע"י הנתבעים .

העד מנמק את התנהגותו בכך שמדובר היה בשיירה ארוכה, וכי לא ניתן היה להתקדם מצד שמאל של הרכבים. כשהתחיל את העקיפה היה כביש כורכר. בזמן התאונה היה על כביש אספלט. מה שמחזק את המסקנה שהוא סטה שמאלה ונעמד בפני המשאית. סמוך לגלגל הקדמית הימני שלה .